סקירת שוק.
אוקטובר 2025
סקירת מאקרו ושווקים
אוקטובר 2025 ייזכר בעולם ההשקעות כחודש שבו נרטיב מאקרו-כלכלי חדש תפס את הבכורה: היקף הוצאות ההון
(CapEx) של ענקיות הטכנולוגיה על – AI הפכו לאינדיקציית מאקרו עליונה על הכלכלה כולה, כשהאפילה על אינדיקטורים מאקרו כלכליים מסורתיים כמו צמיחה, אבטלה ואינפלציה. זה אפילו לא היה סך הוצאות ההון, אלא ממש הפרדה ברורה להוצאות הון על AI , כמו השקעה במאיצי GPU , מרכזי נתונים ייעודיים ל- AI , תשתיות חשמל וקירור, ורשתות בתעבורה אולטרה-גבוהה, שנתפסים כהשקעה ישירה וטהורה בצמיחה. לעומתם, הוצאות הון כלליות, כמו נדל"ן משרדי, חוות שרתים סטנדרטיות, ציוד תפעולי ותחזוקה, ממשיכים להיתפס כאינדיקטור מאקרו צדדי ואפילו לפעמים כסימן לחוסר יעילות (תחזוקה שוטפת).
כדי להבין את גודל השינוי אפשר היה לראות את דו"חות ענקיות הטכנולוגיה לרבעון השלישי, שפורסמו באוקטובר. המשקיעים התמקדו בהם באופן אובססיבי בנושא ה- AI CapEx כמסביר העיקרי לתמחור השווקים. דו"חותיה של מיקרוסופט לרבעון השלישי, שתפסו את הכותרות הראשיות ובמיוחד הדיונים סביב תחזית ההשקעות שלה (CapEx). הנכונות של מיקרוסופט "לשרוף" מזומנים על AI נתפסה כסיגנל חיובי חזק לאמון החברה וההתייחסות אליה הייתה כאינדיקטור מאקרו למשק כולו ובתוך כך לשוק המניות כולו. דוגמה נוספת היו דו"חותיה של TSMC (יצרנית השבבים המובילה בעולם) שהשוק הגיב לתוכניתה להמשיך עם היקף השקעות (CapEx) (האדיר 40-42 מיליארד דולר) כאל אירוע מאקרו כלכלי עם גלי הדף חיוביים בכל שרשרת האספקה, הפגת חששות מהאטה ותמיכה רחבה ומשמעותית בשוקי ההון.
מאידך, המשקיעים היו מוכנים לספוג את השבתת הממשל הפדרלי בתחילת אוקטובר (שאגב פגעה גם בפרסום נתוני המאקרו השוטפים) ואת נתון האינפלציה לחודש ספטמבר, שהתבררה כ"דביקה" עם המשך עליה שנתית של 3.0% .
אומנם הבנק הפדרלי הפחית בסוף החודש את הריבית, מ 4.25% ל 4.00%- , ועל פניו היה יכול להסביר את המגמה החיובית בשוק, אך מדובר היה על החלטה צפויה והמשקיעים דווקא התאכזבו מכוונות הפד להמתין עם הפחתות ריבית נוספות. המשקיעים המשיכו להיות אדישים יחסית גם להסלמת מלחמת הסחר עם סין, ולאינדיקציות משוק העבודה האמריקאי כשסקר המשרות החדשות של AD אכזב כשתיאר ירידה של 32 אלף משרות בספטמבר (ולאחר מכן באוקטובר עליה מתונה של 55 אלף משרות בלבד).
באופן פרטני בלטה אדישות גם לדיווח של חברת אמזון על סבב פיטורים ענק של 14 אלף עובדים.
הצד השני של המטבע – תלות עצומה של השווקים ב- AI CapEx ההתמקדות חסרת התקדים של שוק ההון ב- AI CapEx כאינדיקטור מאקרו מוביל, כפי שהודגמה באירועי אוקטובר 2025 , יוצרת גם סיכונים מערכתיים שחשוב לשים לב אליהם. אחד מהם הוא סיכון הריכוזיות, שכן ה- AI CapEx הוא אינדיקטור מרוכז שנשלט באופן כמעט מוחלט על ידי 4-5 חברות בלבד, והרקע שלו מאד תנודתי, ובמיוחד לעומת נתוני המאקרו הקלאסיים (אינפלציה, תעסוקה…), שנהנים מבסיס נתונים היסטורי ארוך ויציבות יחסית. כלומר, אם בעבר התייחסו לסיכון הריכוזיות של 7 החברות ה"מופלאות" בשל משקלן הגבוה, יתכן והסיכון גלש לסיכון מאקרו מערכתי, גם מעבר למשקלן היחסי. סיכון בולט נוסף הוא שאותן השקעות ב- AI מתבססות על הנחות רווחיות עתידית שטרם הוכחו במלואן ועולה השאלה מה יקרה אם יאכזבו. אכזבה עלולה להיווצר לא רק מחוסר בשלות של הטכנולוגיה או מחולשה בביקוש אליה, אלא גם מקשיים של העולם האמיתי.
קשיים של העולם האמיתי הם למשל צווארי בקבוק בשרשרת אספקת האנרגיה או האספקה התעשייתית, כלומר שהמשקיעים ייגלו שלא ניתן להקים תחנות כוח או לייצר שנאים וציוד קירור באותו הקצב של התפתחות או הביקוש לטכנולוגיה. אבל זה לא רק אלה, חשש נוסף הוא שיתברר שחלק גדול מאותן השקעות ותנועות כספים הוא הוצאה מעגלית, או במילים אחרות "קלוריות ריקות". כלומר כסף שמסתובב בתוך מערכת סגורה של סקטור הטכנולוגיה ויוצר בעיקר אשליה של פעילות וצמיחה. נדגים זאת עם ההוצאות האדירות של מיקרוסופט – היא רוכשת מאינבידיה שבבי AI במיליארדים. אינבידיה מצידה רוכשת מאמזון שירותי ענן לצורך מחקר ופיתוח של השבבים הללו. נוצרת לולאה של הוצאות CapEx גבוהות בין חברות הטכנולוגיה, שמצידן יוצרות רושם של צמיחה מהירה ומעודדות עוד הזרמות הון בתנאים טובים לחברות האלה, ואלה שוב משתמשות בו להשקעות, וכך המנגנון המעגלי הזה מאכיל את עצמו בקלוריות ריקות.
סיכום
אלא שבאותה מהירות והתלהבות בה הנרטיב הזה נבנה והסנטימנט התבסס, יחד עם הריכוזיות שלו והמנגנון
ישראל
גם מבנה החוב עצמו, שלעיתים חשוב לא פחות מהגודל, נותר יציב, כשהוא מוחזק רובו ע"י השוק המוסדי העמוק (קופות גמל/פנסיה, חברות ביטוח) ובשקלים (מעל 80%), מה שמבטיח יציבות יחסית בביקושים ובגלגול החוב גם בתקופות של זעזועים.
2.6% בלבד. סביר שגם ההחלטה השמרנית של בנק ישראל באוקטובר להימנע מהפחתת ריבית, ולהותירה על 4.50% , נתפסה כאחראית, גם אם בטווח הקצר היא מייקרת את עלות שירות החוב.