סקירת שוק.

הרבה גורמים תומכים בהמשך העליות בשוקי המניות הגלובאליים, ביניהם צפי להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, כשהנרטיב ברור: שלום פירושו יציבות, יציבות פירושה צמיחה, וצמיחה פירושה עלייה במניות. גם מהפכת ה – AI הנמשכת תומכת בעליות, עם הנרטיב ברור: השקעות בטכנולוגיה והתייעלות טכנולוגית מבטיחות צמיחה, וצמיחה פירושה… עלייה במניות. כמובן התקררות מלחמת הסחר בעולם, גם על רקע פסילת חלק גדול מהתקנות שלהן ע"י בית המשפט בארה"ב, תומכים בהמשך עליות, כשהם מבטיחים ירידה בפרמיית הסיכון, וירידה בפרמיית הסיכון פירושה… עליות. אבל המשקיעים המנוסים יודעים ששום נרטיב לא באמת מבטיח עליות. השווקים לא פועלים על שלום עולמי ולא בהכרח מטפסים על טכנולוגיה חדשה. עובדה, הם ידעו לעלות גם בתקופות מלחמה ולרדת גם בעיצומן של מהפכות טכנולוגיות, אבל נראה שיש דבר אחד ששוקי ההון מתקשים לעמוד בפניו וזה הצפה בנזילות.

זאת אולי הסיבה שמכל ההתפתחויות שקרו באוגוסט המשקיעים המשיכו להתעניין בעיקר במדיניות הבנק הפדרלי "עליות שערים מעשי ידי אדם". עד כדי כך שגם בעת מגפה עולמית ב – 2020 ששיתקה חצי מכלכלת העולם שוק המניות הצליח לעלות בדחיפת הצפת הכלכלה בנזילות.

בחודש אוגוסט יו"ר הבנק הפדקלי (הפד), ג׳רום פאואל, במסגרת כנס בג׳קסון הול סיפק למשקיעים את מה שרצו – איתותים מקדימים להפחתת ריבית – הפחתת ריבית “על השולחן”, זאת במידה והאינפלציה תתקרר עוד, לצד רמיזות בנוגע לסיכונים לצמיחה. המשקיעים משוכנים שלא יצטרכו לחכות הרבה ומתמחר סבירות של 84% להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ב – 18 בספטמבר.

המשקל הגדול של בנקים מרכזיים בעיצוב השווקים והכלכלה מייצר לעיתים לחצים פוליטיים, ואחד דרמטי כזה התרחש באוגוסט כשנשיא ארה"ב, טראמפ, החליט לפטר את מושלת הבנק הפדרלי ליסה קוק. ממשל טראמפ מצידו טוען כבר תקופה שהבנק הפדרלי לא שה תמים, אלא מונע בעצמו מאידיאולוגיה פוליטית.
הדרמות האלה, יחד עם מהפיכת הבינה המלאכותית מעלה שאלה: למה בכלל צריך בנקאים מרכזיים עם יכולת שיפוט מוגבלת, ולא בעצם להעביר את ההחלטה לבינה מלאכותית. הרי בנק מרכזי אמור לפעול בצורה מחושבת וקרה למיקסום ערכים כלכליים. אם ככה זה נראה כמו מקרה קלאסי להעברת ההחלטה לבינה מלאכותית שיודעת לאסוף מידע אינסופי, לשקלל תרחישים והשפעות, ולקבל החלטות ריבית באופן אוטונומי ושקוף וזה כמובן יחד עם חיסכון היקר של בנק מרכזי.

למעשה גם הפרמטריים העיקריים שהבנקאים המרכזיים עוקבים אחריהם, כמו אינפלציה ושוק העבודה, משתנים בעקבות השפעות ה – AI ומציגים תמונה שאיננה בהכרח עקבית עם הנתונים ההיסטוריים שלהם, כך שאולי באמת היה יעיל יותר ש – AI היה מנתח אותם ואת השינויים שלהם.

דוגמה לרובד נתונים שהתחיל להשתנות הוא של נתוני התעסוקה, כשה – AI התחיל להחליף בעיקר עובדים שלבי כניסה (“ג׳וניורים”), שכן הוא קל לניהול, מסוגל להתמודד עם משימות חזרתיות, כמו איסוף מידע, קידוד, חשבונאות. השפעת ה – AI מגיעה כאמור גם לנתוני האינפלציה, כששיפור טכנולוגי במהותו צריך להוביל לתהליך של שני שלבים – הראשון אינפלציוני, דרך השקעות עתק ביישום הטכנולוגיה, ושלב שני דפלציוני, דרך קצירת הפירות – והוזלת המחירים של שירותים ומוצרים רבים.

ההשפעות הללו כבר באות כנראה לידי ביטוי בנתונים האחרונים בארה"ב על פיצול בין שיעורי האבטלה בקרב צעירים לבין כלל האוכלוסייה. למשל, בארה״ב שיעור האבטלה לבוגרי תואר בני 22 – 27 הגיע סביב 5.8% , הגבוה ביותר מאז 2012 (למעט הקורונה), לעומת כ – 4.2% בכלל המשק; ובקרב בני 16 – 24 שיעור האבטלה הגיע ביולי ל – 10.8% . בנוסף, במקצועות החשופים ל – AI דווח על עלייה של כ – 3 נק׳ אחוז באבטלת בני 20 – 30 מאז תחילת השנה.

קושי של בנקאים מרכזיים לרדת לרזולוציות החדשות הללו עלול להוביל לטעות מדיניות ולמשל לפספוס הסדק שמתחיל להיפער בשוק העבודה או בדינאמיקה של האינפלציה. אך למרות זאת נראה שהפעם לפחות הטעות תימנע כשפרמטר אחר דוחק בבנק המרכזי לבצע את הפחתת הריבית, הוא שוק הנדלן.

בשוק הדיור בארה״ב נרשמו בחודש אוגוסט סימני בלימה נוספים, כשסוכנות הנדל"ן Redfin דיווחה שיותר מ – 15%  מהסכמי רכישה של רוכשים ביולי בוטלו, הגבוה מאז 2017 . בנוסף, לפי NAR הריבית הממוצעת על משכנתא ל-30 שנה הגיעה ביולי לכ – 6.7% פי 2 מרמתה לפני 3 שנים.

לסיכום, בראיה קדימה, לאנליסטים יש הרבה סיבות להצדיק סביבה כלכלית תומכת לעליות בשוק המניות, אך חשוב לזכור שלפעמים אלה לא מספיקים, ובמיוחד כשמחירי המניות יקרים מאד במונחי מכפיל רווח (במדד ה – S&P500 עלה לרמות של 28 – 30). נראה שרבים סומכים בעיקר על הבנק המרכזי שיזריק נזילות לשוק (כמו הפחתת ריבית) ויצדיק את הישארות המכפילים עד שהרווחים ישיגו אותם.
דווקא ההסתמכות הזאת על הפד עלולה לגרום למשקיעים להיות נועזים יותר, לקחת פחות הגנות וכך להוביל לכך שדווקא המנגנון שהוקם להבטחת היציבות הוא גורם שעלול לדחוף לחוסר יציבות.