סקירת שוק.
התמונה הפרדוקסלית: הרפובליקה האיסלמית של איראן וההשלכות על שוק האנרגיה והסחורות
בעיצומו של עימות אזורי הולך ומתרחב, ניצבות זו מול זו שתי מדינות וכלכלות שונות בתכלית, ישראל ואיראן. מצב אחד, מדינת ישראל, עם כלכלה מודרנית ומשולבת בשווקים הגלובליים, המתמודדת עם מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, איראן עם כלכלה מיושנת המתמודדת עם סנקציות מתמשכות, מדינה שהצליחה לבנות לאורך השנים מנגנוני הישרדות ייחודים.
בבוקר יום שישי, ה-14 ביוני, התעוררה מדינת ישראל לשחר של יום חדש. עוד לפני שקרניה הראשונות של השמש הציצו מעל הרי השומרון, החל מבצע –"עם כלביא". לשם המבצע יש משמעות עמוקה מאד, והוא נלקח מן המקרא, מתוך ברכת בלעם לעם ישראל בספר במדבר ( כ"ג, כ"ד ): "עם כלביא יקום וכארי יתנשא". בלעם לא היה נביא והוא נדרש על ידי בלק לקלל את עם ישראל, אך שוב ושוב, בניגוד לרצונו – יצאו מפיו ברכות. לשם המבצע יש משמעות עמוקה גם לעם הפרסי וגם לעם ישראל. בתרבות הפרסית – האריה היה סמלה ההיסטורי של איראן לפני המהפכה. כלומר, שם המבצע שולח מסר חד וברור לעם האיראני, אינכם האויב, אתם העם, והאריה שבכם צריך להתעורר ולהבין, אנחנו נלחמים במשטר שלכם ולא בכם. מבחינת היסטורית, לשם יש משמעות גדולה גם עבור עם ישראל, כי הוא לא מתאר עוצמה פיזית אלא זהות, שם שמחזיר אותנו לשורשים, שמזכיר לנו גם כשאנחנו נלחמים, לא מתוך רצון להכות, אלא מתוך חובה להגן על עתידנו וגורלנו ביחד, כעם אחד.
כלכלת איראן תחת סנקציות ואיום על שוק האנרגיה: המטבע קורס האינפלציה מזנקת
איראן היא מעצמת אנרגיה, והכלכלה האיראנית נשענת בעיקר על מגזרי הנפט והגז. ברשותה על פי הערכות, 34 טריליון מ"ק של עתודות גז טבעי, מדובר על כמעט חמישית מהעתודות העולמיות. כמו כן, על פי הערכות, יש לרשותה כ-10% מעתודות הנפט העולמיות, שזה שווה ערך לכ-137 מיליארד חביות נפט. הכלכלה האיראנית נמצאת במקום מאתגר, האינפלציה עומדת על כ-38.7%, נתוני האבטלה מצביעים על כ-7.6%, אך בפועל המצב קשה הרבה יותר. הסנקציות בשנים האחרונות הובילו את איראן לכלכלה הישרדותית בתנאי בידוד, מה שגרם למטבע המקומי להתרסק לשפל חסר תקדים. כיום, דולר אחד שווה כמיליון ריאל,
מה שהופך אותו למטבע השני החלש בעולם ( אחרי הלירה הלבנונית). בפועל, מחירי המזון והתרופות ממשיכים לנסוק, ויוצרים משבר חסר תקדים שדוחף כמעט 80% ממשקי הבית
במדינה אל מתחת לקו העוני. על פי הבנק העולמי, כ-30% חיים בעוני קיצוני. יתרות המט"ח של המדינה צנחו ב-75% בשנה האחרונה, וב-90% בשלוש השנים האחרונות. כחלק מהסנקציות, חלק משמעותי מהכספים שנכנסים לאיראן מומרים לזהב, ועל פי הערכות, מדינות כמו טורקיה, סין ואיחוד האמרויות, משלמות לאיראן בזהב עבור ייצוא הנפט. בנוסף לכך, הממשל המקומי הוביל מדיניות של הרחבת סובסידיות כדי למתן את יוקר המחיה, מה שהגדיל את הגרעון ופגע בערך המטבע עוד יותר.
השפעות המלחמה על כלכלת ישראל ואיראן
בכל פרמטר כלכלי, ישראל עוקפת את איראן. אף שהאוכלוסייה הישראלית היא כעשירית מזו של איראן, התוצר לנפש של ישראל גדול פי עשרה. התמ"ג של ישראל ב-2024 היה כ-523 מיליארד דולר, עם תמ"ג לנפש של יותר מ-55 אלף דולר. לעומת זאת התוצר של איראן ב-2024 היה כ-450 מיליארד דולר, עם תמ"ג לנפש של כ-5,000 דולר. אך חשוב לומר, כי בנק ישראל העריך כי עלות המלחמה לשנים 2023- 2025 צפויה להיות כ-250 מיליארד ש"ח, מדובר בסכום עתק השווה לכ-10% מהתוצר הישראלי. כאן עולה השאלה, כמה זמן יכולה להחזיק ולממן כל מדינה במערכה צבאית ממושכת. ישראל, עם כלכלה מתקדמת אך קטנה יחסית, יכולה לשאת במלחמה בעצימות גבוהה למשך שנה או שנתיים נוספות לכל היותר ועד הנזק המצטבר יהיה גדול מדי ואולי אף בלתי הפיך. לעומת זאת איראן, שהתנסתה במלחמה בת שמונה שנים מול עיראק, ובשנים ארוכות של סנקציות, הצליחה להפגין חוסן הישרדותי מרשים. מבחינת המשטר, ניתן לספוג קריסה כלכלית נוספת גם במחיר של מצוקה עממית קשה. הכלכלה האיראנית, מתפקדת כבר שנים במצב "חירום", ולכן, העימות לא צפוי לשנות הרבה את מצבה בטווח הקצר. כלומר, במצב של לחימה ממושכת, שני הצדדים צפויים להיחלש כלכלית באופן חמור, אך כלכלת ישראל תשלם מחיר כבד יותר ביחס לגודלה. פגיעה במאגרי הגז והנפט של איראן, עשויה להיות מכה קשה לכלכלת איראן, אך בשל חוסנה הכלכלי המותאם למצבי חירום, היא צפויה להחזיק מעמד בטווח הקצר והבנוני.
הסביבה הגיאופוליטית של איראן: בריתות עם סין ורוסיה ומשק האנרגיה העולמי
על אף שאיראן הינה כלכלה מבודדת במערב, היא פעלה בעשור האחרון ובנתה רשת קשרים חובקת עולם לעקיפת הסנקציות הכלכליות. למעשה, לאיראן אין בעלי ברית בהגדרה הרשמית, אולם היא מפתחת קשרים אסטרטגיים עם מדינות מפתח כמו סין, רוסיה ועם מדינות שכנות ושותפות סחר באסיה. כמו כן, לאיראן קשרים עם ונצואלה וצפון קוריאה. ב-2023, הצטרפה איראן כחברה מלאה בארגון ה-BRICS, ולארגון SCO בהובלת סין, מה שסיפק לה פלטפורמות חדשות לשיתוף פעולה כלכלי מחוץ למסגרות הכלכליות המערביות. עמוד השדרה של איראן הוא מגזר האנרגיה, מצד אחד, עתודות נפט וגז עצומות אשר מבטיחות פוטנציאל צמיחה אדיר אם וכאשר יוסרו הסנקציות המערביות. על פי הערכות בלבד, בתוך שנה, איראן תהיה מסוגלת להקפיץ את תפוקת הנפט בכ-500 אלף חביות ביום, מ-3.3 מיליון חביות לכ-3.8 מיליון. הרמה שקדמה לסנקציות ב-2018 אבל זה בנתאי של הסכם מול המערב. בנוסף, איראן תפתח לאפשרויות של השקעות זרות במיליארדי דולרים, בפיתוח מאגרי נפט וגז חדשים וחידוש תשתיות מיושנות. אולם מצד שני, הזמן משחק לרעת איראן, העולם החל במעבר לאנרגיות מתחדשות, וצריכת הנפט הגלובלית עשויה להגיע לשיא בעשור הקרוב. אם איראן לא תנצל בהקדם את משאביה, היא מסתכנת בכך שהזהב השחור שעומד לרשותה יהיה שווה כלום ושום דבר.
גיאופוליטקה ואסטרגיה גלובלית: ארה"ב, סין ורוסיה
המערכה הנוכחית של ישראל ואיראן צפויה להשפיע רבות על הכפר הגלובלי. ארה"ב, אמנם ניצבת לצד ישראל, איך מדוע אינה מתערבת ישירות? התשובה היא פשוטה, התערבות ישירה נגד איראן מצד ארה"ב עלולה להצית מלחמה אזורית רחבה או אף עימות בין המעצמות הגדולות. ארה"ב מאותת שהיא נמצאת מרחק ירייה מאיראן, אך לא יורה. בשלב זה היא מגבה את ישראל דיפלומטית, מטילה סנקציות על המשטר ומזהירה את איראן שלא לבצע פרובוקציות. בכך, מנסה ארה"ב לשמר הרתעה מחד, ומאידך למנוע הסתבכות יקרה ולא פופלרית בעיני הציבור האמריקאי.
האם סין ורוסיה עשויות להתערב? במקרה שהעימות יחריף, תשומת הלב מיד עוברת לשתי מעצמות העל נוספות שנותרו בסוג של ברית עם טהראן. סין, ניהלה מדיניות חוץ זהירה במזרח התיכון, והיא תמנע בוודאות מכל התערבות צבאית ישירה. האינטרס של סין הוא להביא את האזור לייציבות, וכמובן, לדאוג לנפט שימשיך לזרום לכלכלה המקומית מאזור המפרץ. לכן, סין ככל הנראה תמלא תפקיד של מגשרת ותקרא לצדדים לריסון והפסקת אש. סין לא תסכן את יחסי המסחר הענפים של המדינה עם ארה"ב ומדינות המערב בהרפתקה צבאית. מה
לגבי רוסיה? מאז המלחמה עם אוקראינה, רוסיה נמצאת בקשרים טובים עם איראן, במיוחד לאחר שהיא חתמה איתם על הסכם לאספקת מל"טי תקיפה וכלי נשק. שתי המדינות נמצאות בבידוד מהמערב, אך בדומה לסין, רוסיה תמנע מעימות והתערבות צבאית עם ישראל. לרוסיה, קיימים קשרים טובים גם עם ישראל, ומטרתה תהיה דומה למטרותיהן של ארה"ב וסין, להרוויח כמה שיותר מהסיטואציה ללא התערבות משמעותית. כמו כן, לרוסיה יש בעיות גדולות יותר מאשר העימות הזה, היא נמצאת כבר תקופה ארוכה במלחמה עם אוקראינה.
לסיכום: עמידות איראן מול המחיר הכלכלי של ישראל: התמונה הפרדוקסלית
התמונה שמוצגת כאן היא תמונה פרדוקסלית. ישראל, הכלכלה החדשנית והחזקה יותר, צפויה לספוג פגיעה כלכלית משמעותית יותר מהלחימה, כבר כיום מדובר על הוצאה של כ-250 מיליארד ש"ח, וכל שבוע לחימה מגדיל את החשבון. מנגד, איראן, שהורגלה לפעול תחת לחץ וסנקציות, אמנם תנהל כלכלה מקרטעת, כלכלת חירום, אך ככל הנראה תהיה חסינה יותר במבחן הזמן. חשוב לציין, אין פירושו של דבר שאיראן "חסינה", להיפך, הסנקציות והלחץ הצבאי מכרסמים בה בהדרגתיות ומובילים אותה למיתון עמוק וקשה. אבל בהשוואה לישראל, ההפסד הכלכלי שלה כתוצאה מעימות ישיר עשוי להיות קטן יותר באופן יחסי. ישראל איבדה כ-10% מהתוצר בקצת יותר משנת לחימה. לעומת זאת, המשטר האיראני מוכן להקריב רווחה אזרחית למען המשך שלטונו ותוכנית הגרעין. בסופו של דבר, עימות ממושך יהיה הרסני לשתי הכלכלות, של איראן וישראל.